מילדות אל הבגרות - בוק בר מצווה של אור רומנו

גיל הבר-מצווה הוא גיל מאוד משמעותי, גיל מיוחד מאוד. המעבר בין גיל הילדות לגיל הבגרות – תקופת ביניים אשר יש בה גם מהישן וגם מהחדש המתהווה ונבנה. בחיבורי עם הנער הזה הבנתי שאין מקום יותר טוב להתחיל את הצילומי בוק בר מצווה מאשר הסקייטפארק בנתניה, כהמשך ישיר לבית הכנסת. הסקייטפארק הינו מקום אשר מהווה עבורו השראה וחיבור לתוככי עצמו. את  הצילום הראשון בבוק זה בחרתי להתמקד בקפיצה עם הסקטבורד, אותו סקטבורד בעל ערך מהילדות, והרגליים באוויר משתחררות ממנו ומבטו למטה לעבר אותו הכלי, לעבר הילדות, וכבוגר הלוקח אחראיות על הראש קסדה. תמונה אשר תישאר שם מתי שירצה להיזכר בתקופת מעבר זו בין החדש הנוצר לבין הישן המשתחרר

בהמשך אני מעמידו עם הקסדה בידו, תמונה של אלופים. תמונה האומרת אני מתצפת על העולם, העולם בידיים שלי. כתמונת המשך עם רגל אחת על העמוד, זה הוא הפעם מתצפת על ילדותו. פה גדל ועיצב את עצמו, עם הסקטבורד, בזה המקום. תקופת הילדות, מה נותן לי כוח? על אילו יסודות עליי להישען

במעבר לבגרות ולקיחת האחראיות אסור להשאיר מאחור את הכיף ושמחת החיים, ובזה הסקטבורד מהווה אלמנט חשוב. אלמנט של איזון בין השובבות והרצינות. בין לעשות כיף, לבין להיות אחראי וזהיר. על כן תמונה זו שבהמשך רגל אחת על הסקטבורד, רגל אחת על הקרקע. בחרתי כהמשך לתמונה זו, הקסדה מצולמת בצד, כסימבול הנער יודע להיות זהיר אבל גם זהירות יתר איננה טובה

כתמונת סיום לחלק זה בבוק הבר מצווה של אור, איך אפשר שלא להחזיק את הסקטבורד בשתי הידיים ולשים על הכתפיים כהצהרה זה שלי. אין זה רק חיבור לילדות ולכיף, זה גם ספורט. ספורט אשר בונה את הנער ומכשירו לחייו הבוגרים- היכולת להתמיד, כשנופלים קמים!! , המשמעת העצמית, להתגבר על מכשולים ועוד

כהמשך לבוק בר המצווה המתאר את מסעו של הנער, בחרנו בשלולית החורף. שלולית החורף הינו מקום טבעי בהוואי העירוני של נתניה, מקום הנותן לטבע לבטא את עצמו ללא מעורבות האדם ומאידך לתת לאדם להנות מהטבע . כך גם גיל המעבר בין הילדות לבגרות: האיזון העדין בין מציאת זהותנו ולבטא את עצמינו לבין השפעות הסביבה

את התמונות פה  בחרתי לצלם שהנער בחולצה לבנה, צבע אשר מסמל טוהר. הנער נשען על העץ בשלולית, משלב ידיים ומישיר מבט אל המצלמה- זמן להראות רצינות!. תמונה האומרת, אני פה, אני יודע היכן אני נמצא

רציתי גם לשקף בבוק את הרהורי הנער, תהיותיו לגביי העתיד, ואין כמו תמונה בשלולית, בחיק הטבע כדי לעשות זאת. הנה הוא מצולם בין השרכים, אווירה של אחו, שהוא ישוב על הקרקע ואוחז בברך שמאל. זהו זמן איכות שלו עם עצמו, הטבע, כלא שם לב למצלמה, אני שם מצלם דווקא מהצד, כי זה מי שאני עכשיו- מביט בנער מהצד, לא מעורב בחיבור המקודש הזה בינו עם עצמו, הטבע והבורא. תארו לעצמיכם את ההתרגשות שאחזה בהורים שראו תמונה זו

ולאחר ההרהורים והתהיות על העתיד, הפנמה וקבלת החלטות, עכשיו הצעידה קדימה. הנער הולך בשביל, אותו השביל שהחליט עליו לצעוד, הדרך שלו- זמן הביצוע!. עם המכנס השחור, נעליו הלבנות והחולצה הלבנה, ראש מורם מלא ביטחון והצעידה בשביל, אני עומד מלפנים ומצלם, מתעד את ההליכה, מנציח את ההחלטיות, תחילתו של מסע

גם כשהולכים ומתמידים בדרך, חשוב לקחת זמן אתנחתא, לשקף היכן אתה עומד, לקחת אוויר. זמן התארגנות מחודשת. הנער עומד בשביל, מסדר את חולצתו, כזמן התבוננות מקרוב על דרכו, אני פה מצלם בקלוז-אפ... אך זה לא הספיק לי, מאוד רציתי גם לשקף את הטוהר שלו, את זה שהוא עדיין נער ולא אדם בוגר, שהוא באמצע כזה

הנער שוכב על השרכים ואני מצלם ממבט של ציפור- צילום תקריב מלמעלה, תופס את מבט עיניו מבעד למשקפיים, תופס את החיבור בין הטבע והגוף

אחריי ההרהורים, קבלת ההחלטות והצעידה בדרך, ההתארגנות מחדש ולקיחת האוויר והחיבור הכי קרוב לטבע, זה הזמן לשבת ולעשות שיקוף. לשבת עם עצמך ולחשוב מה השגת, וכמו לנהל דיאלוג עם המצלמה על אותה דרך בה הלכת, אותו המסע שאותו עברת. הנער יושב, ידיו על ברכיו, מבטו חדור למצלמה והדיאלוג מתחיל

אחריי הדיאלוג והשיקוף, זמן הכלה.  הנער נשען עם גבו לעץ, רגלו האחת נשענת עליו, ידיו בכיסי מכנסיו, מכיל הוא את המקום בו הוא נמצא, הדרך בה צעד, את הטקס בבית הכנסת אותו עבר בבוקר. פה בחרתי צילום רחב מהצד, צילום שתופס אותו ואת הנוף, צילום המראה מהיכן אותם מסקנות מגיעות, אני מבין את הדרך בה הלכתי, היכן אני עומד, היכן השורשים שלי. איזה תענוג יהיה לנער לראות תמונה זו ביום חתונתו עם בחירת ליבו

כהמשך לצילומי בוק בר מצווה , איך אפשר שלא לחזור לסקטבורד, במסע להתבגרות הנער מחובר לילדותו ולספורטאי שבו. הפעם בחרתי במרכז פיאנו, מרכז בנתניה עם נוף לים, טיילת שמסביבה בניינים גבוהים ומסעדות – אווירה של חוץ-לארץ

הצבע הכחול  נבחר כמוטיב בלבושו של הנער. הצבע הכחול מחבר את הנער עם התהוותו החדשה, צבע המסמל איזון בין רוגע ושלווה לסערה. בין העומק לרדוד

הנער יושב על אדן הספסל, מבטו הצידה, והסקטבורד לידו. וברקע הבניינים הגבוהים. תמונה המצהירה- הנער פה מחובר לסביבתו אך גם עם זהותו שלו. הסקטבורד לידו, שותף למסע

בעודנו מתבגרים ואף כבוגרים מידי פעם אנו צריכים להישען על אדם זה או אחר או על משהוא, על כן צילמתי את הנער יורד במדרגות שהוא אוחז במעקה. תמונה למשמרת המזכירה לנער שהינך עצמאי ובונה את עצמך אך דע על מי להישען

הנער, ואני הצלם, מאוד התחברנו לתמונה של ההרהורים ואין כמו מקום זה לעשות זאת שוב, הפעם כאמור כשהוא כולו כחול. הנער יושב על העשבייה, הסקטבורד לידו, אוחז הוא בברכו הימנית. אני הפעם מצלם כשאני שוכב, ממבט של נמלה והבניינים הגבוהים ברקע

איזו תמונה נהדרת להראות לו כשיגדל ויהיה כבר אבא או סבא

בעודי שוכב, גם הנער, הכי קרוב למצלמה שאפשר. הידיים והבטן מרגישים את הקרקע, קשר עין עם המצלמה, הכי קרוב שיש

עם כול האירועים וההתרחשויות מהבוקר; צילום עליה לתורה בבית הכנסת בנתניה ובוק צילומים זה אשר נעשה כחבילת צילום לבר המצווה ולכן המחיר בהתאם. זה הזמן של הנער שוב להשתובב. הוא בחולצה משוחררת, הקסדה על הראש הסקטבורד והרמפה.  ידיו לצדדים לשמור על שיווי המשקל. תמונה נהדרת לסיום בוק הצילומים

חוות דעת וביקורת מאת: סטאס מוזיקוב/צלם לבוק בר מצווה