מי שקרא ועצר לרגע לחשוב אולי השתגעתי, אני מבטיח שאני לא משוגע- יצא לי לצלם חתונה שיש בה מעט משתתפים ועדיין הצליחו להפיק חתונה מדהימה ומרגשת, אולי אפילו יותר מהרגיל. את החתונה של הילה ואורי אדר צילמתי בהתרגשות יתרה, חתונה שבה יש 15 איש שלא איבדה מהקסם שלה אלא רק הפכה למיוחדת יותר מתוך המעמד שלה. תדמיינו לכם חתונה צנועה בבית כנסת, החופה עצמה בבית הכנסת, האורחים הם האנשים הקרובים ביותר לזוג, יש בצניעות הזאת קסם שקצת אבד בעולמנו. אין לי משהו נגד חתונות מרובות משתתפים, אבל בתקופה מסורבלת כמו תקופת הקורונה הפתרון הוא אינו ביטול חתונות, אלא מימוש האהבה על ידי הטקס המקובל במסורת ובדת היהודית, יש משהו מרגש בזוג שבחר להתחתן בכל מחיר בזמן הקורונה. אז איך זה היה נראה

את החופה הלבנה בבית הכנסת הקיפו פרחים, בלונים בצבעים זהב לבן, והגג של החופה עצמו היה בד לבן עם עיטור של מגן דוד. לא היו צריכים להגזים עם הקישוטים בזכות המראה של בית הכנסת המהודר שהצליח בזכות עצמו להפוך את החתונה למרגשת ומיוחדת אף יותר.  ההליכה לחופה התנהלה על גבי שטיח פרוס בצבע לבן עם עלי כותרת. החופה הייתה מלווה בנגן, ברב, והכל על פי הנחיות הקורונה.  בית הכנסת היה מתאים לצילומים, יכולתי לצלם את האירוע מזוויות שונות כך שאפשר היה לראות את החתן והכלה מקרוב בגישה נוחה למדי, ממזיגת היין עד לשבירת הכוס. חתונה שמונה פחות משתתפים יוצאת מדויקת יותר בתמונות, יותר קל לשלוט בכמות המשתתפים בתמונה ואפילו ליצור תמונות משפחתיות מהממות

עוד בנושא זה

גם הסרטון של החתונה יצא מיוחד ומעניין, אנחנו רגילים לראות חתונות באולמות, גני אירועים, אך לאחרונה הנורמלי השתנה- אנשים התחילו להתחתן בבתי כנסת והחזירו עטרה ליושנה, או לחלופין התחילו להתחתן בחצר בית הכנסת. עם ישראל נכנס לפרופורציה, ואנשים הבינו שמה שחשוב הוא האהבה ביניהם והבינו כי הולכים להתחתן בכל מחיר. בחתונה עצמה צילמתי את הזוג המאושר עומד מתחת לחופה בשטיח הלבן כשלצידם בלונים, מאחוריהם החופה עצמה, התמונות יצאו קסומות, כי רואים שמדובר בחתונה בבית כנסת, מאחוריהם מבצבץ הבד הבורדו שמסתיר את ספר התורה ומהצדדים אפשר לראות את כיסאות בית הכנסת החומים. בקיר אפשר לראות חנוכיה, ובכלל בכל בית הכנסת סמלים שמזוהים עם העם היהודי.  מאחורי הזוג הייתה מרפסת לבנה שגרמה להכל להתאחד לצילום אחד יפה, מרגש, ומיוחד שלא בטוח שהיו משיגים במקום אחר, התחושה הייתה שהם נמצאים במקום הכי נכון להם ובזמן המתאים ביותר.כמו בכל חתונה היה שלב בו עמלו על הכתובה, הצילומים הפכו לרשמיים יותר ברגע שהתבצעו בבית הכנסת כמו מעין חותמת של כמה הטקס הזה רציני וחשוב, והייתי בהרבה אירועים וצילמתי הרבה חתימות על כתובות אבל כאן משהו הרגיש אחרת. הזוג הצעיר היה נרגש וראו זאת בעיניהם, ככל שהאירוע יותר צנוע ככה ההרגשה הייתה שהאהבה מגיעה ממקום אמתי יותר. תיעדתי גם את הסעודה עצמה בה החתן והכלה סעדו ביחד לצד עוגת החתונה המושקעת במספר קומות, ושתיית השמפניה יחד לציון המאורע עד הסוף

את הסרטון עצמו התחלתי בלהציג את בית הכנסת בו החתן והכלה התחתנו, את כניסתם לחופה ביחד עם ההורים כמובן שהדגש עליהם חשוב מאוד, בתור צלם לחתונה שלהם דאגתי לצלם גם את הזוג המאושר יחד לבד כצילומים אישיים מאחורי החופה, כל התהליך מהכתובה עד לשיח עם הרב כתיעוד משמעותי מן האירוע.  היה לי חשוב לארוך לאחר מכן את הצילומים בצורה יצירתית ואומנותית שלא מסתירה אף פרט גם לא כאשר החתן מעביר את ההינומה של הכלה קדימה, כשהדובדבן בקצפת הוא שבירת הכוס כמובן ואיך אפשר שלא? רגע הענקת הטבעות

החברים בירכו את החתן והכלה, ואי אפשר היה שלא לשים לב לשמלה המהודרת של הכלה ולצלם את ההינומה האחורית הארוכה והיפה בשטיח המיוחד של בית הכנסת

מאת: סטאס מוזיקוב

חשוב לדעת גם