חשבתם שהקדמתם

לפני כמה ימים צילמתי אירוע ברית מילה באולם אירועים בראשון לציון

המקרה שהייתי עד לו שוב לקח אותי לכתיבה ואני מוצא את עצמי יושב וכותב לכם את הטקסט הזה במחשבה: שתמיד אני מדגיש את זה ללקוחותיי ותמיד זה יוצא הפוך

שוב אותו נושא הקדמה לצילומים משפחתיים לפני קבלת פנים, לפני שכולם מגיעים

אז כמו שתמיד אמרתי ללקוחות שלי: להקדים בחצי שעה כלומר, להקדים קצת יותר כי חצי שעה לפני אנחנו מתחילים כבר את הצילומים

האמת שזה מה שהם עשו, הם הגיעו 35 דקות לפני שקודם, כל זה לא מובן מאליו, בכלל בישראל, במיוחד ביום שישי בצהריים.. פגשתי את פניהם, לחצנו ידיים התחבקנו, הקטנצ'יק היה בעגלה, אומנם ישן אבל כבר היה לבוש ומסודר כלומר מוכן

אמרתי טוב, תוציאו אותו ובואו נתחיל, אך לפתע מגיע מנהל אירועים ואומר לאמא: בואי דקה איתי אני אראה לך את החדר שלכם

אני בינתיים הלכתי להכין פינישים במקום לצילומים שאותו כבר בגדול הכנתי לפני

ובינתיים המשפחה מגיעה, אנחנו מתחילים להכיר, השעון מתקתק ואני מוצא את עצמי עברו 10 דקות, פאקינג 10 דקות והאמא עדיין לא הגיעה

האמת שגם אני נרדמתי בשמירה כי כל המשפחה כבר הגיע ואנחנו מכירים בינתיים, סבים וסבתות, אחים ואחיות והאמא עדיין לא הגיעה

אני הולך לחדר, פותח את הדלת ומה אני רואה.. יושבת אמא אבא ומנהל אירועים מסביר להם בניירת, חוזים רזרבות וכו

אני בהלם, אומר לאמא בואי, תעזבי את אבא פה, הוא יודע להסתדר עם זה ובואי נתחיל, היא אומרת לי כן כן כן ורצה לעברי

התחלנו בצילומים באיחור של 10 דקות, כלומר, לקבלת פנים הרשמית שאורחים הוזמנו אליה היא בעוד 20 דקות, ורק עכשיו אנחנו מתחילים, כל המשפחה כבר הגיעה, הקדימה ואני מוצא את עצמי קצת לחוץ כי הכל הולך לא לפי התוכנית

הפגיעה העיקרונית כאן, היא בזמן, תגובת שרשרת של המשמעות פגיעה בצילומים אומנותיים המשפחתיים שמיועדים אך ורק למשפחה

המסר שלי הוא כזה

אתם רוצים צילומים באמת אומנותיים ואיכותיים שאין כמותם? שרק אנחנו יודעים לעשות? תקדימו יותר, תקדימו ב-45 דקות כי כמו ששמתם לב מנהל אירועים תפס אותכם, מי שמנפח לכם בלונים יתפוס אותכם ויגיד לכם סיימתי בוא תשלם לי, מי שעושה לכם בר מתוקים יתפוס אותכם לכמה רגעים ויגיד לכם תשלם לי, תראה איזה יופי עשיתי. וכל הזמן הזה יגיע על חשבון הצילומים, שלכם,  אישיים

אז נתראה באירוע.. מוקדם