אין כמו בלונים בבית בצבע כחול לבן על מנת לייצר אווירה קלילה ונינוחה ולשים את הקורונה בחוץ, גולת הכותרת הינו עמוד מבלונים ועליו רשומה המילה ''בייבי'' המכניס אותנו לאווירה הנכונה, אווירה של התהוותם של חיים חדשים
הרך הטהור הזה מראה לנו על התמימות, הרגישות, מה באמת חשוב בחיים- התא המשפחתי, הבית והחום והאהבה אשר שרויים בו ועוטפים אותנו
בואו נתחיל מזה שבמקום יש כמה אולמות אירועים והם שונים לחלוטין אחד מהשני
האמת שאנו לא נפרט כאן איך המקום? מה הוא? איזה תאורה? טובה או לא טובה? למרות שלא טוב או לא טובה לדעתנו לא קיים בסלנג של המקום
גם הסרטון של החתונה יצא מיוחד ומעניין, אנחנו רגילים לראות חתונות באולמות, גני אירועים, אך לאחרונה הנורמלי השתנה- אנשים התחילו להתחתן בבתי כנסת והחזירו עטרה ליושנה, או לחלופין התחילו להתחתן בחצר בית הכנסת
חשוב לציין שהמשפחה הגיעו עם אנרגיות חיוביות ושמחות שהרימו את העלייה לתורה ברמה מרגשת ופצחו בריקודים שהכניסו את חתן בר המצווה לאווירה ולאין ספור חיוכים וריגשו גם אותי. לפני תקופת הקורונה אפשר היה לגשת לכותל ולבצע שם את הקריאה בפרשה בלי בעיה, אבל בגלל הקורונה יש חלוקה לקפסולות באוהלים מצומצמים ברחבת הכותל
הצילומים העיקרים היו כאשר הנער התיישב על טרקטורון והתחיל לנסוע, תפסתי את הרגעים האלו מהאוויר בצורה מושקעת עד כדי כך שהטרקטורון נהיה קטן, מזוויות שונות מהאדמה, ובכלל חייב לציין שהאדרנלין זרם גם בי באותם הרגעים ותרם להפקת תמונות מרהיבות ומגניבות, ולסרטון מושקע ואיכותי
הצילומים הראשונים החלו בבית הכלה, לביתה הוזמנו מעצב שיער ומאפרת שדאגו לעצב את המראה המושלם אותו הכלה רצתה לחתונה, ותועדו במקביל לקליפ החתונה, תוך כדי פוקוס בכלה עצמה. משם המשכנו לצילומים מרהיבים ביופיים ביס פלנט בראשון לציון בגשר הארוך על יד האגם המפורסם, כשממול החתן והכלה גלגל ענק המשקיף ומציץ בתמונה הישר מהסופרלנד
היום אני אספר לכם על עלייה לתורה בבית בגדרה שזכיתי לתעד. כאשר האבא, הרב והבן נכנסו עם הספר תורה הופתעתי מאוד, ספר מעוטר וכסוף, שנראה מיוחד ויוקרתי.. אני רגיל לצלם אירועים, אבל אירועים בקורונה מזכירים לי שוב ושוב כמה חשוב לחגוג ולהמשיך לחיות למרות המגיפה
אז מה אנחנו עושים? ראשית אנחנו נתעד את המקום בו אתם מבצעים את הברית. ברגעי הברית נדע לצלם בצורה עדינה שלא פוגעת בפרטיות האירוע שלכם. מה בנוגע לקורונה? נכון שהקורונה נכנסה לחיינו, אבל החיים ממשיכים, והולדת הבן שלכם היא ההוכחה להמשכיות
סיכום השנה של כולנו הולך להיות דיי דומה הפעם בשונה מפעמים קודמות, כל מה שנותר לנו מהתקופה של לפני הקורונה זה הזיכרונות שלנו, כי גם מבחינה חברתית השתנינו
זוכרים איך היינו חוגגים פעם אירועים? הרבה אורחים, ללא מסיכות, מתעדים ללא הפסקה לאינסטגרם ולפייסבוק את האירוע למען יראו ויראו, מזמינים מראש את הכמות שאנחנו יודעים שתבוא ובחלק מהמקרים אף רושמים כמות מוזמנים גדולה יותר רק למקרה והאורחים יביאו פלוס אחד